©2016 BY DANI INBAR.

Archive

Please reload

סיפורם של האחים ח.מ ו- א.מ בישראל.(ראשית שנת 2014 )

September 17, 2015

האחים, בני 60+, פנסיונרים ממוצא בולגרי פנו אלי כשבפיהם סיפור טרגי על אח קטן שעלה עם ההורים וח.מ מבולגריה בשנת 1949 ונפטר במעברת "פרדס חנה" באותה שנה.

ללא קבר, ללא תעודת זיהוי ושם פרטי - דיקו, שיש ספק לגביו.

על פניו הסיפור הטרגי המוכר לכולנו מפי מאות משפחות ממוצא תימני. ההורים שלהם לא נידבו פרטים נוספים על מחלתו, פטירתו וקבורתו.

ואכן, למרות שנעשו נסיונות לדובב את ההורים וקרובי משפחה אחרים, לא נוספו פרטים לסיפור.

.ח.מ אף התוודה שמידי פעם עלה בו ספק האם היה בכלל אח כזה.

בעקבות פניתי לארכיון הציוני השגתי מידע יקר ערך ,שממנו למדנו שהיה אח כזה שעלה לישראל עם ח.מ וההורים בשנת 1949 .

 זה כשלעצמו הסתבר כמידע משמח שהפיח חיים בלב האחים.

בהמשך ח.מ מצא באתר חברת קדישא מעט פרטים על קבורתו של האח אך ללא ציון של בית הקברות שבו נטמן.

בעזרת קשרים עם עמיתים, משרד הפנים וחברת קדישא מצאתי שחלקת הקבר נמצאת בקרית שאול.כאן זכינו לליווי צמוד ומצויין של איש חברת קדישא המקומית שבסבלנות ובעזרת מפות ורישומים מדוייקים שנשתמרו במצב מצויין במשך 64 שנים, נמצא מיקומו המדוייק של הקבר, אך ללא מצבה. איש לא הקים מצבה לדיקו הפעוט. הוא דוד. כאן אמרו האחים בקול נרגש וגרון חנוק מדמעות,"קדיש יתום", בעזרתו האדיבה של האיש הטוב של חברת קדישא.

מפיו נודע לנו שבסיפור מרגש כזה של איחוד מחדש הוא לא נתקל מימיו.

 

תוצרים נלווים למחקר:
 

1. ישנה כאן סגירת מעגל נפשית אצל  שני האחים,שהשקיעו בפרשה העלומה הזו אנרגיה נפשית מרובה במהלך השנים.

2. אומת סופית הסיפור הטרגי של ההורים.
 

על חלקת הקבר תבנה מצבה הולמת המכבדת את הפעוט

Please reload